מאת: נתנאל שמי

אוטוטו אני סוגר כחודשיים של עשייה ברוכה ומרובה ברדיו, נראה לי שבין כל עומס המטלות זהו זמן טוב לעצור ולהסתכל על מה שהושג עד עכשיו.

קודם כל, "ספורט מהתחתית", התכנית שמשודרת מידי יום א' בשעה 20:00 בערב.

בינינו, לפני שהצטרפתי ליונתן ואוריאל שהקימו את התכנית, גם אני חשבתי שמדובר במשהו שהוא זניח וחסר כל עניין, קיימת חובבנות בלא מעט ארגונים וקבוצות ספורט בקאדר הזה. לשמחתי הרבה מצאתי את עצמי נחשף לעולם תוכן מדהים ומרתק. נחשפתי לעבודה עם הצמד חמד המאוד איכותי, כמו גם רונן הפאנליסט שלנו. בעיניי זה מציב את התכנית כאחת האיכותיות ביותר שיש לנו ברדיו "קול הנגב". גם אם פה ושם יש טעויות אתם יודעים, כולנו טועים לפעמים.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא "בוקר סוף", תכנית המוזיקה שלי שמשודרת בכל יום חמישי בבוקר בשעה 9 בדיוק.

אתם יודעים, זה לא דבר של מה בכך לשדר בלייב מהאולפן. לצערי כרגע זה עדיין בשלב התחלתי כך שיש לא מעט פשלות. השידורים הללו חשובים לי מאוד כי למרות הטעויות אני מרשה לעצמי להעז ולנסות. זהו בעיניי המפתח להצלחה ולכן אני מאוד אופטימי.

בנוסף, זכיתי להשתתף בספיישל שיצרה שוהם המדהימה על נשים שיצאו בשאלה. ניתנה לי האפשרות לחוות את דעתי בנושא. זהו דבר שלא יוצא לי לעשות הרבה ואני חושב שזוהי התנסות מעולה. אני ממליץ לכל הסטודנטים שלומדים איתי לזרוק את עצמם למים כמו שאני עשיתי. אפשר להרוויח ניסיון, למידה וגם צבירה של משהו איכותי לתיק העבודות העתידי שלנו.

דבר אחרון ואולי החשוב ביותר: הרדיו הוא הבית!

זוהי סיסמא שרצה כאן כבר כמה שנים טובות אבל אני יכול להגיד שיש מאחוריה הרבה מאוד. יש כאן מעטפת ותמיכה שמבחינתי, כאדם עם מוגבלות (וכאדם בכלל), לא מובנת מאליה בכלל. אני מרגיש שאני יכול להימצא כאן בלי סוף (רק חסרות לי שמיכה וכרית) ושזה אפילו סוג של מפלט מהחלק האקדמי של התואר שלפעמים יכול להיות די מעיק.

האפשרות ליצור ולהרים כל דבר שאני רק רוצה היא דבר שראיתי בגדר פנטזיה אבל ברדיו נוכחתי לדעת עד כמה זה קיים ואפשרי. אז למה לא בעצם?

מה אני אגיד לכם, שרק ימשיך כך. ונאמר אמן!