כתבה: מור שמואל

לאחר הביקורת הנוקבת על השיר "הכל לטובה" של סטטיק ובן אל, אכתוב ביקורת נוספת והפעם שונה לחלוטין.

הביקורת האחרונה לא הייתה מפרגנת בלשון המעטה, אבל השיר החדש של סטטיק ובן אל הפעם לא אכזב אותי. בדומה לבני ובנות ה-13 הישראלים, גם אני חיכיתי לשיר החדש ולהפתעה החדשה של הצמד. כמו שכתבתי בטור הדעה הקודם, אני מאוד אוהבת את צמד הזמרים, אוהבת את הקצב בשירים שלהם ואת האווירה השמחה והצעירה. כן, למרות שאני בת 26. השיר החדש החזיר בעיניי את סטטיק ובן אל לחיים. אחרי ש"הכל לטובה" היה שקט ולא תואם את אופיים של השניים הנמרצים הם פיצו על כך ב"נמסטה".

השיר החדש קליל הרבה יותר, וקצבי כמו שמתאים לסטטיק ובן אל. השיר בקצב הרגאיי, ז'אנר שדווקא פחות נפוץ בארץ ופה בדיוק הנקודה. סטטיק ובן אל מעזים להגיע למקומות פחות נפוצים ועדיין להצליח לגרום לנו להאזין להם שוב ושוב. הבחירה לגעת ברגאיי אמיצה ומגניבה בעיניי. במקום ללכת לאזור הבטוח, הים תיכוני, הרגאטוני, השניים משלבים את הסגנונות בשיר אחד.

מחמאה נוספת אל סטטיק ובן אל היא השוני בין שיר לשיר, אמנם חלקכם לא ישימו לב לזה אך כל שיר שונה מהשני בסגנון המוסיקלי. קצב ברזילאי, רגאיי, היפ הופ וביטבוקס ועוד סגנונות שונים מופיעים בשירים השונים. ככה בעצם מבלי לשים לב המאזינים שומעים מגוון סגנונות במספר שירים, בואו נודה באמת, מועטים מאוד.

והדבר החשוב ביותר: שיריהם של סטטיק ובן אל תבורי משויכים לקהל הצעיר ולילדים, אך במרבית הברים ומועדוני הסטודנטים שאני ביקרתי בהם מתנגנים שיריהם של סטטיק ובן אל. אני מוכרחה להודות, בכל פעם שאני שומעת שיר שלהם בא לי לרקוד ואני בהחלט מרגישה צעירה יותר בכמה שנים.

מור שמואל שמעה את השיר החדש של סטטיק ובן אל תבורי "נמסטה" ויש לה המון מה להגיד עלייו- ביקורת שיר.