מאמרים

אני משורר השינוי הגדול

אהוד בנאי הוא ההוכחה שלפעמים פשוט צריך להיוולד במשפחה הנכונה

"אני משורר השינוי הגדול"- שורה זו, מתוך השיר "משורר וילד" מאלבומו "רסיסי לילה" (2011), מתארת בצורה מדויקת להפליא את תפקידו של יוצר השיר בחברה הישראלית, לפחות בשני העשורים האחרונים. אהוד בנאי הוא ההוכחה הקלאסית שלפעמים פשוט צריך להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ולעיתים גם להיוולד במשפחה הנכונה. במבט מהצד, קשה להאמין שאותו זמר צעיר, שעד שנות השלושים לחייו פשוט "לא מצא את עצמו" והופיע בעיקר בתחנות הרכבת של ניו יורק ואמסטרדם, הפך, כמעט במקרה, לאבי המוזיקה הישראלית ולאחד היוצרים המוערכים במדינה. השיר "רכבת לילה לקהיר", אותו כתב בנאי ללהקה צעירה שבראשה עמד בן דודו, יובל בנאי, היה בעצם אסופה של כמה שורות מבריקות ולחן קליט ששינו בן לילה את חייו של האמן המתוסכל.

דובר של דור שלם. בנאי בהופעה

בסיבוב ההופעות הנוכחי שלו, הנושא את שם אלבומו האחרון, כבר קשה להתעלם מהעובדה שהבחור הצעיר עם הגיטרה והמפוחית ממחוז גוש דן נהפך באופן רשמי ל"דובר של דור שלם", כפי שנהוג היה לכנות את בוב דילן בזמנו. השירים אותם ניגן בנאי בהופעה, כמו "בלוז כנעני", "היום", "יוצא לאור" ואפילו "אבן ספיר" מהאלבום האחרון, גורמים לך להבין שבנאי אחראי על "פסקול החיים" של כמעט כל אחד מאיתנו.

חיבור מיוחד ועיבודים טכניים מורכבים. בנאי והלקה

את ההופעה שהתקיימה השבוע במועדון "הפורום" הבאר-שבעי, מוסד ותיק בפני עצמו, שכבר אירח את מרבית גדולי המוסיקה הישראלית, בחרו בנאי ולהקתו לפתוח בקטע אינסטרומנטלי, כשברקע בנאי מדקלם תפילה מתוך שיר השירים, המכונה בקרב הציבור הדתי "רסיסי לילה". התפילה הפכה בהרמוניה מדויקת לפתיח של שירו "ברחוב האגס 1", מתוך אלבומו השני "קרוב" (1989). בנאי הפתיע בסלסולים ובעיבוד מזרחי לשיר, אשר העניקו לו זווית מעט שונה מהרגיל, אך מיוחדת ובעיקר מרקידה, כפי שהוכיח הקהל. לאחר מכן, ביצע בנאי ברצף את שני השירים הראשונים מתוך אלבומו האחרון, "אני הולך" ו"משורר וילד". השירים התקבלו במחיאות כפיים מצד הקהל, שבאופן מפתיע פשוט שר אותם בצורה מדויקת, כאשר החליט בנאי לוותר על המיקרופון ולהפנות אותו לעברו. בשלב זה, החליט בנאי לתת לקהל את מה שבשבילו הוא הגיע, וניגן את "הופעת מילואים", אחד השירים היותר אמוציונאליים שלו, הקהל כבר לא נותר במקומו ונראה כי הפתיחה החשמלית והאנרגטית של השיר, גרמה לו להשתחרר באופן סופי ולנוע בדיוק כמו שאמורים לנוע בהופעות של בנאי. עוד בחירה מצוינת של בנאי, הייתה בשילוב להיטיו: "בלוז כנעני" ו"יוצא לאור", למעין קטע מוזיקלי רציף. החיבור והעיבוד הטכני והמדויק, יחד עם הדינאמיקה שבין חברי הלהקה, גרמו לקהל להרגיש כאילו היה מאז ומתמיד מקשה אחת אחידה. בסיום ההופעה, לאחר שביצע את כל שיריו מתוך "רסיסי לילה", בחר בנאי לנגן את "טיפ טיפה", "פלורנטין" וממשיך לנסוע", הלהיטים המרכזיים של אלבומיו הקודמים.

עיבודים חדשים לשירים המוכרים והאהובים. בנאי והצוות

קשה היה להתעלם מהיחס החם שבנאי מעניק לקהל ולחברי הצוות המקיפים אותו בכל הופעה, החל מהגיטריסט: נושי פז, המתופף: ערן פורת, הכנר: ניצן חן-רזאל  והבסיסט: גיל סמטנה (שגם הפיק כמה אלבומים של בנאי), עד לתאורן ולסאונד-מן, המלווים אותו כבר שנים. נדיר לראות היום אמנים בסדר גודל של אהוד בנאי שמתקשרים בצורה כל כך מיוחדת ואנושית עם הקהל. העובדה כי ההופעה זורמת בצורה כל כך חברית ואוהבת, רק מעלה את איכותה הכוללת, ומוסיפה לחוויה המוסיקלית. פרט נוסף שחשוב לציין, הוא שבנאי החליט בסבב ההופעות הנוכחי שלו להעניק עיבודים חדשים לשירים המוכרים והאהובים, כמו גם שילוב קטעים אינסטרומנטליים, כפי שעשה באלבום "רסיסי לילה". הופעות מסוג זה, גורמות לקהל להבין לעומק, את האיכויות והרבדים הרבים המרכיבים את מסלולו המוזיקלי של אהוד בנאי.

כתב וצילם: עמוס עטיה