כבר כמה שבועות טובים שאנחנו בבית, ההנחיות הולכות ומחמירות והעתיד הבטוח והידוע הולך ומתרחק. הרבה בדיחות על המציאות ההזויה, אין ספור מתכונים (כדי שאם לא נמות מקורונה נמות מכולסטרול גבוהה), ולאיזון, ערמות של סרטוני כושר מכל הסוגים. לא מעט כביסה שכוללת בעיקר פיג'מות והרבה יותר מידי זמן מול מסכי הטלווזיה והפלאפון – קורונה 2020 חיה ובועטת ואנחנו מנסים להלך בין הטיפות.
בינתיים אנחנו חיים כל יום ביומו, נאחזים בעובדה שזה לא הגיוני שהמדינה יכולה להיות בסגר כל כך הרבה זמן ומתישהו נחזור לשגרה, אבל בין כל זה מהדהדת בנו ההבנה שחג פסח השנה הולך להתנהל אחרת.
פסח- אחד החגים היותר אהובים, הוא מסמל את בוא האביב, מצות מטוגנות וגם את העובדה שמיד אחריו מחכות לנו המופלטות (;
איפה חוגגים את הסדר? כמה אנשים נהיה? איך בדיוק עורכים את השולחן? איזה מפיות? מה מכינים? איזה קינוח? מי ימצא את האפיקומן? מה הוא יקבל? מי עובד בחול המועד ומי לא? לאן מטיילים? מה לובשים לערב החג? מי צועק הכי חזק את המה נשתנה?
כל השאלות שעד עכשיו ליוו אותנו כל הימים טרם החג נעלמות ומותירות מין חלל רציני של ריק. למעשה, אין יותר מידי מה לעשות איתו חוץ מלעכל ולנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים להעביר את החג הזה בצורה הכי נעימה שמתאפשרת.
קודם כל, בימים שלפני החג אני מציעה באמת לנסות לעשות סדר וניקיון בבית, זה גם ייאלץ אותנו להזיז את הגוף וגם ייתן הרגשה טובה, הניקיון של הבחוץ לפעמים עוזר לנקות גם את הבפנים. תוציאו את הבגדים החורפיים מהארונות, תנקו ותחזירו אפילו קצת בגדי קיץ שיחכו לנו לימים טובים וחמים יותר לא בפיג'מה. תוציאו את כל כלי המטבח מהארונות ותנקו אותם, בכל זאת בתקופה הזאת לשמור על ההיגיינה זה פלוס רציני.
ברוך בורא הזום, שיאפשר לנו להעביר את החג הזה בצורה הכי קרובה ל"ביחד" שיש. אפשר לנהל בחדרי הזום את ההכנות לחג, הבישולים, הניקיונות, עריכת השולחן (גם אם היא ל2) ביחד. נסו למצוא פעילויות נחמדות שאפשר לעשות בערב החג, ולהעביר את הזמן במקום לשבת לראות חדשות ולהתבאס על החג שנכפה עלינו. כדי לשמור על הסביבה נסו ליצור כמה שפחות זבל בביתכם וכמובן תשתדלו לא להשתמש בכלים חד פעמיים.
אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
ואו אמממ…. לא מעט, אנחנו כנראה הרכב מצומצם אולי קצת מודאג ומפוחד, אבל אנחנו חזקים ומבינים שזה מה שנדרש כדי שהמצב הזה יעבור כמה שיותר מהר. אנחנו חושבים על ההורים והסבים והסבתות שלנו ורוצים שיהיה להם טוב, אנחנו גם רוצים שהמדינה תוכל לחזור לשגרה כמה שיותר מהר ונוכל לחזור להרוויח את המשכורת הסטודנטיאלית העלובה שלנו בשקט. ובעיקר אנחנו רוצים שבבוא היום כשכל הנגיף הזה יהיה מאחורינו, נוכל לספר לנכדים שלנו על חג הפסח הכי "מיוחד" שחווינו.