החל משנת 2011 חוגגים בתאריך 13 בפברואר בכל רחבי העולם את יום הרדיו הבינלאומי. יום זה נוסד על ידי ארגון אונסק"ו השייך לאו"ם. הארגון עוסק בחינוך, מדע ותרבות. תאריך זה נקבע משום שזהו היום בו הוקמה תחנת הרדיו של האו"ם בשנת 1946. יום זה עוסק באהבת הרדיו ובשאלה מדוע בני האדם זקוקים לרדיו. בכל שנה האירוע מתמקד בנושאים שונים והשנה הוא מתמקד באבולוציה, העולם המשתנה והרדיו המתפתח, תוך דגש מרכזי להתאוששותו והתחדשותו של הרדיו בעולם משתנה.

סיפור האהבה שלי עם הרדיו החל לפני הרבה שנים, בשנות התבגרותי הראשונות. מגיל צעיר התקשתי בהבנת הנקרא. חוויתי תסכולים רבים, פשוט לא הצלחתי לקרוא, שלא נדבר על לכתוב. בתקופה זו נכנס הרדיו לתמונה. הסקרנות הרבה שלי לכל הנעשה סביבי, במדינה וברחבי העולם לא הרפתה. רציתי לדעת מה קורה כל הזמן אך לא יכולתי משום שלא ידעתי לקרוא. ואז הגיע הרדיו, אני זוכר את עצמי שומע במשך שעות גלי צהל. הכרתי בעל פה את לוח השידורים, את כל שמות השדרים של התחנה. הרדיו אפשר לי להיות מעודכן במה שקורה, יתרה מכך, הוא פתח לי עולם חדש שטרם הכרתי, מגוון תוכניות בכל תחומי החיים שאליהם נחשפתי בתור נער צעיר. תוכניות אלו השפיעו עליי רבות ולמעשה התוו לי את הדרך לחיי הבוגרים.

הרדיו בעיני הוא אמצעי התקשורת הצנוע ביותר שקיים. החל מהמצאתו בסוף המאה ה-19 שימש אוזן קשבת לכל אדם, מהפועל הפשוט במכרות הפחם בשיאה של המפכה התעשייתית עד הדרג הבכיר ביותר באצולה הבריטית. אחד מצרכיו החברתיים הבסיסים של האדם הוא הדיבור, מכך נובעת עוצמתו וגדולתו של הרדיו, כן, עד היום. הפעלתו והפקתו היחסית פשוטה וזולה מאפשרת למאזין להישאב לתוך עולמות תוכן בלתי נגמרים. המאפיין המרכזי של הרדיו הוא השידור החיי המאפשר למאזין לקבל את תמונת המצב התקשורתית בצורה ישירה ומהירה. כמו למשל, שידור מתגלגל של אירועים דרמטיים מאפשר למאזין לא להרגיש לבד בעת אירוע משמח ומאידך גם עצוב. דוגמה נוספת היא תוכניות הרדיו בהן המאזנים יכולים פשוט להרים טלפון ולפרוק את שעל ליבם. אפשרויות אלו מסמלות את צניעותו של הרדיו, ולעיתים גם את הריחוק מאור הזרקורים.

עם ההתפתחות האדירה של הטכנולוגיה בשני העשורים האחרונים עלתה שאלת הרלוונטיות של הרדיו. הטלוויזיה הפכה כבר מזמן לא להיות רק טלוויזיה. שירותי הסטרימינג השתלטו על העולם הדיגיטלי, הסמארטפון הפך לנגן כל יכול, המנגן מוזיקה מותאמת אישית וכמו גם מאפשר שידור טלוויזיוני מכל נקודה בה יש תקשורת סלולרית. בנקודה זו החלה דאגה בקרב חובבי הרדיו, נקודת האחיזה האחרונה שאפשרה את השליטה על סדר היום האקטואלי, תרבותי והמוזיקלי החלה לדשדש ולהיעלם. השמעת השירים בתחנות הרדיו השונות והשליטה על הלהיט הבא כבר לא הייתה בשליטת תחנות הרדיו. הרדיו שניתן לתאר אותו ממש כמו חייה פצועה או האדם הנאלץ לעשות הכל בכדי לשרוד עשה זאת. הוא המציא את עצמו מחדש. מסתבר שהטכנולוגיה לא יכולה לפתור הכל, הבסיס השפתי הכל כך בסיסי ונאיבי נותר איתן ויציב. בכל בוקר יחד עם הפקקים האין סופיים ולא רק בישראל, אלא בכל מטרופולין של הערים הגדולות במדינות המפותחות בעולם נוסעים באיטיות רבה כמות אדירה של נהגים, אפילו לטכנולוגיה אין אפשרות לעמוד מה היא. אנשים אלו שומעים רדיו, שומעים אקטואליה, תרבות, ואפילו מוזיקה. זאת למרות שישנו מגוון רחב של אפשרויות המוצע להם דרך הפלטפורמות השונות בהן הם יכולים לשמוע רק את מה שהם רוצים.

לפני כמה שנים הבינו אוהבי הרדיו שהטכנולוגיה ממש לא באה לרעתם, ההפך הוא הנכון. הפלטפורמות המוזיקליות שקמו לא ספקו את כל המענה של המאזין. קהל המאזינים היה זקוק לא רק לשמיעת מוזיקה מתואמת אישית אלא למשהו בעל תוכן. העידן הנוכחי מאפשר גישה מהירה ונוחה למידע, הגישה לידע האין סופי יצרה הזדמנות. נוצרה הזדמנות חדשה ליצור ידע מהיר וזמין. הזדמנות זו הולידה את הפודקאסט. בשנים האחרונות החל הפודקאסט או הסכת בעברית, לצבור תאוצה חסרת תקדים. הפודקאסט הפך להיות חלק אינטגרלי מצריכת תקשורת ומדיה ונפתחו אין ספור ערוצי פודקאסט. תאגדי התקשורת הגדולים בעולם החלו לייצר פודקאסטים, בנוסף גם האדם הפשוט החל ליצור. הפורמט הפשוט כל כך מאפשר לכל אדם לקחת מיקרופון ולדבר על מה שהוא רוצה. הטכנולוגיה שאיימה על המשכו של האודיו שהלך ונעלם היא זו שמחזירה אותו למרכז העניינים. היוצרים האלמונים, כמו גם תאגדי התקשורת הגדולים וכמובן גם תחנות הרדיו, מעלות את התוכן לאתרים השונים הנמצאים ברשת, בלחיצת כפתור אחת, הפודקאסט נמצא אצל כל אחת ואחד מאתנו.

אני רוצה לחזור לרדיו שלי, לאהבה שלי. ולומר לך, כן כן לך הרדיו, שלעולם לא עזבתי אותך גם ברגעים הכי קשיים שכבר חשבנו שהלך עלינו וסמארטפונים השתלטו על העולם, גם ברגעים האלה לא חשבתי לרגע לעזוב אותך. אז רדיו, אני הולך איתך כבר עשרות שנים ואני גם יכול להגיד בוודאות שאלך איתך עוד עשרות שנים.