קצת על התקופה הכי מלחיצה, משמינה, מחצ'קנת וחסרת שעות שינה- קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות או בזריקת עגבניות תקופת מבחנים.

הרבה כבר נאמר על התקופה הכי מגעילה בשנה, שמגיעה בדיוק בקור המקפיא ובמוד הכי מכורבל שלנו או בשיא הקיץ כשכולם בים אוכלים ארטיק רמזור.

ככה או ככה היא תמיד מגיעה בפרק הזמן הכי לא נוח, שאנחנו הכי לא רוצים ובעיקר- הכי לא מוכנים אליה.

כל האמירות המצחיקות על תקופת מבחנים הן חוצות מוסדות אקדמאיים, חוצות תארים, וחוצות שנות לימוד- זאת תקופה מעצבנת לכל הדעות. לא משנה אם אתם מתכננים לנהל בית ספר, או גן ילדים, או בכלל להיות רואי חשבון או משפטנים, בתקופה הזאת של השנה אתם סטודנטים עלובים שכל מה שאתם רוצים כל הזמן זה חיבוק אוהב של אמא + קציצות ברוטב אדום שיהיו מוכנות בצהריים, ושוקולד נגיש בלי לזוז יותר מידי.

אפשר להבין אותנו, לקום כל בוקר לקבוצות הוואוסאפ הגועשות של התואר זה דבר נורא, אבל להתעלם מכל הלחצנים שלפני המבחן עוד ממלמלים חומר בשירותים ושניה לפני המבחן שואלים אותך בדיוק מה השנים של תקופת הרנסנס (?!?!), לזה כבר צריך כוחות על.

מצד שני, אני אשקר אם אני אגיד שזה לא נחמד להתפנק על כל מי שסביבנו והוא לא סטודנט, להפחיד כל מיני אנשים שעדיין לא התחילו ללמוד ולהגיד להם "שזה נורא אבל בסוף עובר ושוכחים", להתנשא על האחים הקטנים שלכם ולהגיד "חכו חכו גם לכם זה יגיע". זה גם די כיף שלא צריך להגיע בתדירות גבוהה למכללה ואם אתם יודעים לנהל את הזמן שלכם נכון אולי תצליחו לפגוש יותר חברים ואולי אפילו להתאמן קצת יותר!

רגע של רצינות, מעניין אותי לדעת כמה זה אפקטיבי, הרי בכזה סטרס רק להקיא חומר לא יכול להועיל יותר מידי לטווח הרחוק. כמה מכל הכמויות חומר המטורפות האלה באמת יישארו במוח שלנו? ומה יוכל באמת לעזור לנו בעתיד הרחוק?

אבל שאלות הרות גורל כאלה מבזבזות יותר מידי זמן בתקופת מבחנים ואם היה לנו זמן היינו בכלל מתמקדים בשאלה- מה בעצם נותן לי התואר הזה?

בכל מקרה עד אז… אני ארים לי רגליים על הספה….  כי אני לא יודעת איך להגיד לכם את זה אבל בסמסטר הזה אין לי מבחנים!