כתבה: דבורי ניר.

במופע בכורה לאלבום הסולו הראשון שלו, רן דנקר כבר לא מחביא את מי שהוא. באלבום כה אישי וחושפני הוא נותן הצצה לחייו, לא מסתיר את מה שעבר בילדותו ואת נטייתו המינית, כשהוא משלב בין שירי אהבה לנשים ולגברים גם יחד. 11 שנים לאחר צאת האלבום "שווים" עם עילי בוטנר, דנקר לא מתבייש מכלום.

בהופעת הראשונה למעריצים (יום ה' 6.12.18) ב'זאפה' תל אביב, הוא לא מאכזב. למרות מזג האוויר החורפי והגשום, הקהל הנאמן מגיע בהמוניו וממלא את האולם; רובו הורכב ממעריצים מושבעים של 'השיר שלנו' שהגיעו להגשים חלום ישן לראות את דנקר מבצע את השירים האהובים עליהם בלייב, לצידם, היו ילדות בנות 12 שלא מכירות אף שיר, וגם בחור אחד  שדנקר גרם לו להבין שהוא לא סטרייט ולצאת בסופו של דבר מהארון.

 ההופעה התחילה בשיר הראשון מהאלבום, "בית" מספר על הבית היציב שיש לו כעת יחד עם בן זוגו בשנים האחרונות, וגם על כל מה שהיה חסר בילדותו. עובדה מעניינת על האלבום היא שהוא בנוי כולו מהיומנים של הזמר ונשען על חוויות ילדות. בכל שיר אנו פוגשים בתקופה אחרת בחייו, ולאט לאט נרקם הסיפור על עברו יוצא הדופן של דנקר.

לאחר כמה שירים חדשים, דנקר הרגיש צורך להתנצל בפני הקהל ששירים רבים שישיר הערב כנראה לא יהיו מוכרים לכולם, אבל זו הדרך בה יוכל להעביר אותם לקהל. כשנשאל מדוע הוא מוציא אלבום בזמנים שהדבר הופך ללא רלוונטי יותר, הוא עונה- "כי אם יש משהו להגיד אז אומרים אותו". רגעי הסולו של דנקר היו טובים ומדויקים, אך הרגע המיוחל הגיע כאשר הוא מילא את ציפיות הקהל ושר את להיטיו המוכרים "שווים", "בואי נעזוב" וכמובן "אני אש" מהאלבום הראשון עם עילי בוטנר. אלו הרגעים שהקהל מאבד כל עכבות וצורח מילה ומילה מהשיר יחד עם רן.

וכדי לתת לערב הקסום הזה סיום בלתי נשכח, בהדרן שר את שיר הנושא של הסדרה: "השיר שלנו" שם פרץ בסערה לחיינו אי שם בשנת 2004, השיר "עוד מעט", היה רגע של הגשמת חלום לקהל היותר בוגר שנכח בהופעה. בהחלט ערב שלא ישכח. רן יודע איך לתגמל את המעריצים שחיכו בסבלנות 11 שנה ונתן את הופעת חייו. המופע הסתיים בשיר הנושא של האלבום "משהו אחר הולך לקרות הלילה" וסיכם את הערב בצורה הטובה ביותר.