כתב: נדב זיגרון.

במוקד העלילה של "מרדף קר", נמצא נלס קוקסמן בגילומו של ליאם ניסן (שם משפחה שיצחקו עליו רבות במהלך הסרט, ולא בכדי), נהג מפלסת שלג באתר הסקי "קיהו" השוכן בהרי הרוקי, שם הוא מתגורר עם אשתו ובנו. העלילה משתבשת בלילה שבו העירייה מעניקה לנלס את עיטור אזרח השנה, כאשר באותו לילה בנו נחטף ונרצח.

אין לכם מה לחפש איזו עלילה מבריקה בסרט, כי במהרה הסרט זונח כל הגיון ונותן לעצמו להשתולל בשביל האקשן. קוקסמן לא ינוח עד שהוא יחסל כל אחד ואחד שהיה מעורב ברצח הזה. לתוך השגעון הזה נזרקים שבט אינדיאני, גנגסטרים צבעוניים, שוטר אדיש, שוטרת חדשה ונלהבת וגם ילד קטן.

באדיבות "פורום פילם"

הסרט הוא חידוש של הסרט "בסדר ההעלמות" מ-2014 של הבמאי הנס פטר מולנד, שביים גם את הסרט הנוכחי. קשה להבין מה עומד מאחורי החידושים האמריקאיים הזריזים האלה, חוץ מהעובדה שכנראה פשוט קשה לאמריקאים עם שפה זרה. על אף העניין התמוה, התוצאה היא סרט חביב, מפתיע ובעיקר – קורע מצחוק, למרות המוות הרב שנמצא בכל רגע ורגע בסרט.

לא הכל זורם חלק, כמובן. הסרט, כיאה לקולנוע האמריקאי, פשוט ארוך מדי. הרי לא באנו לסרט דרמה מורכב שכל רגע ורגע בו מכיל התקדמות עלילתית ודמויות מורכבות, אז עדיף להגיש לנו את הסרט הזה קצר וקולע. חצי שעה יכלה לרדת בקלות מהעריכה. בנוסף, לורה דרן (פארק היורה, שקרים גדולים קטנים), שחקנית מצוינת שתמיד כיף לראות על המסך, נמצאת פה בתפקיד כל כך שולי ומיותר שזה פשוט מכעיס. על אף האמור, עדיין מדובר במוצר בידורי שלגמרי שווה את היציאה מהבית ואת מחיר הכרטיס.