ב-27 במאי עלתה הסדרה החדשה "מחוז ירושלים" של התאגיד, מידי ערב ביום ראשון אנחנו הולכים לצפות בדוקו – ריאלטי משטרתי שמציג "אירועים אמיתיים שתועדו במשך שנה ביחידות המודיעין, הבילוש, היס"מ ומשמר הגבול של מחוזר ירושלים". בקיצור מלא מדים ודיבורים רהוטים בערבית, כן דווקא בתקופה שהתדמית של המשטרה לא בשיאה. מחוז ירושלים הולכת להיות כנראה אחת הסדרות הטובות שידענו לאחרונה, אולי בגלל העובדה שהיא מגיעה מ"קודה תקשורת" אותו בית הפקה שהביא לנו את "מחוברים".
רק מלראות ולשמוע את הפתיח אפשר להבין את הלך הרוח של הסדרה, דרמה, מתח צ'קלקות, חרדים, דתיים, ערבים, ביתר ירושלים ומה לא ? בתוך כל זה יש כמה שוטרים ושוטרות אמיצים שקמים כל בוקר למציאות הסבוכה ולשסעים האדירים שמאפיינים את ירושלים. כמובן שמהמקום הנשי שלי, פמיניסטי שלי אני מרגישה תחושת ניצחון כשאני רואה את שיר ועדי השוטרות המהממות שמשתלבות בתוך הסביבה הלא בטוחה, אלימה ובטח לא מרגיעה הזאת.
התוכנית מתחילה בתיעוד של מפגש שנראה שלא מבייש סצנה "בפאודה". סוכן סמוי מתריע בפני פיגוע בתוך אוטו של אחד השוטרים כשהוא כועס שביקשו לבדוק את הכיסים והפלאפון שלו , כל השיח מתנהל בערבית. התוכנית ממשיכה ומתארת עוד מגוון של אירועים ביטחוניים שפשוט לא מאפשרים לנו לזוז מהמסך לרגע מהפחד שנפספס עוד תיעוד מרהיב של הפגנה, דקירה, פשיטה או מרדף.
״לכלא ולא לצבא״ ככה צועקים החרדים סרבני הגיוס. אני רואה את הסצנה הזאת ומרגישה חוסר נוחות, לא נעים לראות את השוטרים שנאלצים להתמודד עם הדבר הזה ולהוביל חרדים בידיים וברגליים לניידות שלהם. מצד שני, מודה שכן מאד נחמד לראות סוף סוף את המציאות הזאת לא מתוך משדר חדשות קר. מחוז ירושלים ללא ספק גורמת לנו להסתכל לשסע בתוך העיניים ולהבין את הכוחות שצריכים כל העוסקים במלאכה.
אין ספק שכל אחד יכול לקחת את התוכנית למקום הפוליטי שלו, מצד אחד התוכנית מציגה את הצד הפטריוטי, היפה של המשטרה שנלחמת למען המדינה ולמען מציאות חיים שקטה ובטוחה יותר. מצד שני יש היגידו שזהו תיאור מדויק של איך נראה כיבוש והתוצאות שלו. לכאן או לכאן התוכנית ממלאת אותנו בפחד, סקרנות ורצון להמשיך ולראות מה אפשר לעשות עם המציאות הקשה שעיר הבירה שלנו מציבה לנו.