הסטודנטים במכללה, רובם ילידי שנות ה90, זוכרים את פתק העתידות במסטיק בזוקה שניבא ש"עד גיל 21 תגיע לירח". רובנו המכריע כבר עבר את הגיל, ועדיין נשארנו יציבים על הקרקע. אבל ילידי שנות ה2000, הלו הם התיכוניסטים של ימינו לא חיכו שמסטיק יספר להם על תוכנית החלל, אלא הם פועלים בה בעצמם.

עשרה מתלמידי תיכון שער הנגב, הממוקם בצמוד למכללת ספיר, לקחו חלק בבניית ותכנות לווין זעיר בשם "דוכיפת 3", שהיום שוגר מתחנת החלל ההודית בסריהריקוטה. כפי שניתן להסיק משמו, דוכיפת 3 הוא הלויין הזעיר השלישי שמשוגר במסגרת התוכנית, וגם השנייים הקודמים פותחו ע"י תלמידי תיכון מרחבי הארץ, בתמיכת מעבדת החלל של מרכז המדעים בהרצליה, שגם פה פועלים תלמידים על הלווינים.

התלמידים, שיגישו פרוייקט על התהליך שיזכה אותם בחמש יחידות בגרות, עובדים על הלווין בשנתיים האחרונות. רובם התחילו את לימודיהם בתפעול לווין דוכיפת 2, וניצלו את הסקת המסקנות ממנו על מנת לשפר את יורשו. במהלך העבודה על דוכיפת 3 התלמידים בנו את גוף הלווין, כתבו תוכנות להעברת מסרים לכדור הארץ, וכן תוכנות לכיווץ תמונות- הכל כדי לגבור על הגבלת התשתיות הנובעת מהיותו של הלווין פרוייקט חינוכי בעל משאבים צנועים. לאחר ששלב פיתוח הלווין תם, פנו התלמידים לשלב הבדיקות והניסויים המדמים את סביבת החלל אליה נשלח היום דוכיפת 3.

הלווין הנוכחי הינו בגודל 10x10x30 סנטימטרים בלבד, ומשקלו 2.3 קילוגרמים. הלווין מצוייד במצלמה ומערכות קיבוץ מידע, מכיוון שמטרתו היא חקר אקולוגי, ויבחן נושאים כמו זיהום מים וצמיחת יערות לאורך הזמן. משימה זו מורכבת בהרבה ממשימות לוויני דוכיפת הקודמים- ממסר לחובבי רדיו (דוכיפת 1) ומדידת צפיפות הפלזמה בתרמוספירה (דוכיפת 2), מכיוון שצילום כדור הארץ דורש שליטה גבוהה בהרבה על מירומו ויצובו של הלווין בכל עת שהוא בחלל.

עד כה נשאו לווייני דוכיפת הצלחה רבה ועלו על ציפיות הפרוייקט. דוכיפת 2 לדוגמא, שרד שנה וחצי בחלל, וזאת על אף שנחזה לו אורך חיים של מספר חודשים בלבד בעקבות מיקומו הנמוך באטמוספירה. כולנו תקווה שלדוכיפת 3 עתיד מזהיר כמו לקודמיו, ומברכים את התיכוניסטים שיצרו אותו, ועושים צעדים גדולים בעולם המדע.

צפו בשיגור הלווין בעזרת טיל PSLV-C48: