גילי גבריאל

ביום שני ה9.12 התפרץ הר געש הממוקם "באי הלבן". האי נמצא כ-50 ק"מ מזרחית למדינה ניו זילנד.
האי הלבן הוא מוקד תיירותי פופולארי ובזמן ההתפרצות נכחו במקום לפחות 100 בני אדם.  חשוב לציין שההתפרצות האחרונה של אותו הר געש היתה ב2014 וגבתה מחיר של 12 הרוגים. באפריל 2016 היתה התפרצות נוספת אך היא היתה קצרה ומינורית. הר הגעש המדובר הפך לשמורה פרטים בשנת 1953 ומבקרים בו יותר מעשרת אלפים תיירים מידי שנה.

מניין ההרוגים באסון עומד כרגע על 16 בני אדם. חלק כואב נוסף בסיפור הוא העובדה שהמצב באי לא יציב ולכן מסוכן לכוחות ההצלחה להתקרב לאזור ולהתחיל לפנות גופות. כוחות אוויריים ניסו לטוס מעל האזור ולאתר גופות אך ענן גדול של עשן שכיסה את האזור לא אפשר להם לראות דבר. עכשיו כשעברו כמה ימים מהאסון, כוחות ההצלחה של ניו זילנד מצליחים להגיע במסוק לאי, הם מצוידים במסכות נשימה מיוחדות ומיגון מתקדם, אך עדיין לא הצליחו לאתר את כל הגופות.

אנשים מספרים שכשמגיעים לביקור באי אף אחד לא מזהיר מפני התפרצות אפשרית של ההר, סך הכל מציידים את התיירים במסכה מפני העשן, כי יש מקומות ספציפיים שממש קשה לנשום בהם. מטורף, איך יכול להיות שאתר שכבר גבה חיים של אנשים, וידוע כמקום מסוכן, לא מוגדר כאזור שאסור לתיירים להגיע אליו?

הרי 70 אחוז מההר געש הזה נמצא מתחת לפני המים, אז למה כולם כל כך מופתעים?

אחד המטיילים שהספיק לעלות על הסירה ולברוח מהאזור בזמן מספר שהיו דיווחים על פעילות וולקנית ברמה גבוהה לכן ניסו להגביל את גודל הקבוצות של המטיילים שהגיעו, אך עדיין נאמר למטיילים באזור שבטוח לטייל בו.

הר הגעש הזה משווק כ"הר הגעש הימי הפעיל והנגיש בעולם", אזהרות מפני התפרצות אפשרית שלו פורסמו ממש בחודש האחרון. חייבת לציין שלא ברור לי השילוב בין פעיל ונגיש, אם הוא אכן מוגדר כפעיל כמו שהזהירו איך יכול להיות שהוא עדיין נשאר נגיש למטיילים על אף כל הסיכונים? אני שואלת את עצמי איך במדינה מתקדמת, גדולה ומצליחה כמו ניו זילנד קורה דבר כזה?

הכעס והטענות כלפי הרשויות במדינה כמעט מתבקשות, הן גם מתרחבות כאשר ישנה ביקורות על "זהירות יתר" שנוקטים במשטרה. כוחות הביטחון מודיעים לכך שכרגע הסיכוי להתפרצות נוספת של ההר הוא גבוה, ומבחינתם הביטחון של צוותי החילוץ נמצא במקום הראשון (ובצדק). מצד שני גובר הלחץ מצד התושבים להחזיר את הגופות של יקיריהם הביתה (שוב, בצדק).

אז הטרגדיה של ניו זילנד גדולה מידי כדי להתעכל, ובדיעבד היא כנראה תהיה עוצמתית אפילו יותר. ועדיין, קשה שלא לתהות כיצד ייתכן שאף אחד לא שם לב לסימני ההזהרה שמסתבר שהיו לאורך כל הדרך, איך יכול להיות שאיש לא ראה את הכתובת שהיתה די כתובה על הקיר?

אז ניו זילנד אמנם רחוק מאיתנו פיזית, אבל אנחנו הישראלים אלופים (לצערנו) בלהבין את אסונות מכל סוג, בין אם מדובר באסון בטחוני, היסטורי, פוליטי ומה לא… ועל כן כולנו יכולים להבין את ההרגשה. וכל שנותר זה לקוות לימים בהירים יותר בקצה השני של הכדור, וכאן.