גילי גבריאל

ברוך השם במדינת ישראל, לא חסרות צרות. אנחנו מוקפים במדינות שדי רוצות למחוק אותנו מהמפה, יש זיהום אוויר, יש מחלות, אבל אם כל זה לא מספיק… אז גם יש תאונות דרכים. מבחינתי אין שום דרך לסכם את השבוע שעבר בלי לדבר על מה שקורה בכבישים. ארבעה בני אדם נהרגו ו-14 נפצעו בתאונה קטלנית של אוטובוס בכביש 40, ליד נתב"ג. כרגע המשטרה חוקרת את האפשרות שהנהג השתמש בטלפון הנייד שלו. יונתן פדידה נוהג תחת השפעת סמים ודורס למוות שני רוכבי אופניים- יניב לוגסי ותומר ויינשטיין. זה רק מהימים האחרונים.

2019 קרובה לסיומה ובשנה הזאת 345 בני אדם איבדו את חייהם בכבישי ישראל והמספרים עדיין עולים. מאות משפחות נהרסות, בני אדם נהרגים ונפצעים ובכל חודש עולה מספר הקורבנות ביחס לחודש שעבר. 2019 היתה אחת השנים המדממות ביותר בכבישי ישראל.

מה קורה פה? איפה הסבלנות והאחריות של כל הנהגים בארץ?!

הכי קל לשמוע בחדשות את הסיפורים הקשים, להזדעזע מהתמונות והעדויות ולהמשיך בחייכם בידיעה של "לי זה לא יקרה", "אני נהג ותיק", או להפנות אצבע מאשימה לממשלה על היעדר תשתיות ותקציבים, אבל לדעתי הבעיה מתחילה בראש ובראשונה בנהג הישראלי. כן כן, אותו נהג שלא יכול להתאפק עם הפלאפון בנהיגה, אותו נהג שחושב שלא יקרה כלום משתי כוסות יין, אותו נהג שעושה כמה שכטות ועולה על הכביש וגם אותו נהג שמוציא את כל תסכולי חייו בצפירות אגרסיביות על הכביש.

אני בטח לא מנפצת לאף אחד פה בועה כשאני אומרת- זה בעיה קשה של חינוך! הנהיגה היא אימון לכל דבר ועניין, הרבה לפני שילדים מתיישבים על ההגה הם יושבים ליד הנהג ולומדים ממנו. צריך יותר שיעורים של תחבורה כבר מגעיל צעיר, לכל שכבות הגיל ולמידה יותר מעמיקה של החוקים והכללים.

זה מפחיד, וזה ביידים שלנו! נכון שלממשלה המפורקת שלנו יש חלק לא קטן בסיפור. אבל עדיין…. לזרוק האשמות זה לא מה שיחזיר את מאות ההרוגים ואלפי הפצועים, וגם לא ימנע עוד תאונות נוראיות בהמשך. למדו את הילדים שלך לגלות אחריות וסבלנות על הכביש, שמשו דוגמא! אל תקללו כל מי שעוקף, חותך, צופר. תנשמו עמוק ותתנהגו אחרת!  עזבו את הרדיו, עזבו את הקפה, עזבו את האיפור. הכביש פוגש את כולנו, כל יום כל היום, לא יכול להיות שהמקום שאין כמעט אדם בישראל שלא פוגש אותו במהלך היום הפך לזירת מוות.