גילי גבריאל

חודש פברואר הוא חודש מלא בגיוסים לצה"ל, החודש מגייסים את החייל החרדי לזרוע האוויר ולמערך הטכני, מתנדבים וגיוס כלל צה"לי, אבל עם כל הכבוד לחיילי צה"ל הרגילים שמגיעים מיוזעים ובכויים לבקו"ם- השבוע התגייסה לצבא טוראית נועה קירל וטוראית נוספת, מעניינת קצת פחות, עדי ביטי.

‎אתם בטח לא מופתעים לקרוא את השורות האחרונות בהתחשב בעובדה שבכל מקום ובכל מדיה דיברו על הגיוס של נועה קירל למסלול "הטאלנטים" של צה"ל. תמונות שלה מצדיעה לעיניהן של עדשות המצלמה רצו בכל מקום ברשת. ההורים של קירל כנראה לא היו מסוג ההורים שבוכים בהיסטריה לפני שהיא עולה לאוטובוס וזורקים עליה מלח שתחזור בשלום מהטירונות, הם גם כנראה לא יחכו דרוכים לטלפון שלה כל יום בשעת ט"ש, הסיבה היחידה שיש להורים שלה לדאוג היא הקורונה שחלילה לא תתקוף אותה ואת מרגי בדרך למלדיביים. כי בינינו? מי מאיתנו לא זקוק לחופשה טובה אחרי יומיים בצה"ל?

‎קצת רקע על היחידה הייעודית האינטנסיבית של קירל: היחידה מונה עד כה חייל אחד ושמו יונתן מרגי, ברוך השם להתגעגע הם לא צריכים יותר מידי. בשונה מלהקות צבאיות שאנחנו מכירים החיילים ביחידה זאת אינם מופיעים כלהקה אלא כיחידים, כי בכל זאת נועה קירל יש רק אחת.

‎ההופעות שלהם כוללות הרכב סולו בליווי של נגנים ורקדנים שגם הם מתגייסים למסלול הייעודי הנ"ל.

‎חשוב לי להגיד שלדעתי המצב הזה הוא win win situation. יחסי הציבור מהצד של צה"ל חשובים מאוד וקירל זוכה (כן כן זוכה) להצטלם על מדים ולתרום את חלקה למדינה. תצקצקו כמה שאתם רוצים, תזלזלו ותהיו צינים, זה ממש בסדר (באמת בסדר בהתחשב בעובדה שזה מה שעשיתי עד עכשיו) אבל תודו, תודו שכיף לראות את הילדה ככל הילדים, עולה על מדים שגדולים עליה ב60 מידות, תודו שכיף לא לקבל עוד סערה סטייל בר רפאלי ואסף אמדורסקי שפשוט חיפשו סיבות להתנער מצה"ל.

‎חשוב שהנוער שלנו יבין שהצבא הוא חובה, הוא לא המלצה והוא לא משהו שמקלים בו ראש, הוא עניין רציני ודרך משמעותית בחיים של כל צעיר וצעירה ישראלים בני 18,  שגם אם בא לנו לעשות בדיוק 49,000 דברים אחרים זה הדבר החשוב ביותר.

ואם כבר נועה ומרגי מהווים דוגמה לנערים ונערות רבים כל כך, טוב שהדוגמה הזאת תהיה מהסוג החיובי ביותר ותקדם ערכים של שוויון ותרומה למדינה. טוב, או כמעט שוויון.