תמר קרן

אנחנו בעיצומה של תקופה הזויה. הרבה חוסר וודאות ושליטה בעיקר, דווקא הדברים שמחזיקים באופן הכי משמעותי את הקרקע מתחת לרגליים שלנו. ולמרות שהרבה אנשים כבר מכירים את זה עוד מלפני ימי הקורונה, אנשים רבים נחשפים בפעם הראשונה לדבר הזה שנקרא חרדה. זה מתבטא בדרכים שונות אצל כל אדם ויכול להופיע כלחץ ואי נוחות בגוף, תחושת בהלה מתמשכת, מחשבות חוזרות, ואפילו יכול להתבטא באופן פיזי כדפיקות לב מואצות, זיעה, רעידות, קוצר נשימה, סחרחורות ובחילות.

קודם כל, אתם לא לבד. נכון, חרדה זה מפחיד, כשמה כן היא, כי הגוף שלנו כרגע נמצא במצב התגוננות לא רצוני ולא בהכרח רציונאלי. למזלי, וכן במצב הזה זה לגמרי למזלי, אני מתמודדת עם חרדות כבר שנים רבות. אני לא רואה את זה כנקודת חולשה אצלי, ההפך, זה נתן לי את הכלים להתמודד. עם הזמן, מצאתי שיטות שעוזרות לי להירגע. אז אם אתם מרגישים חרדה, או אפילו סתם קצת בלחץ, קצת לפני שאתם רצים לבקש כדורי הרגעה, נסו את השיטות האלה ואולי אצליח לעזור לכם לא לצאת מהבית לבית המרקחת.

לדבר: בימים רגילים הדבר הראשון שהייתי כותבת זה לבקש חיבוק, רק שהיום הנסיבות קצת יותר מגבילות וחיבוק לא תמיד זמין. ועדיין, אנושיות מרגיעה. זה בסדר לפחד, אין מה להתבייש בזה, אשכרה כל העולם ואשתו מפחדים עכשיו, וכשמוציאים את המחשבות המציקות האלו החוצה במילים, הן בדרך כלל מפנות קצת מקום בראש למחשבות אחרות. וגם אם הפריקה לא עזרה, תשאלו את הצד השני מה שלומו ואיך עובר עליו הזמן. מעבר לזה שאולי תמצאו התמודדויות משותפות ותרגישו פחות לבד, זה פשוט יוציא אתכם מהראש של עצמכם.

משחקי חשיבה: אם הראש מציק, צריך להשתיק. זה לא בריא לברוח מהמחשבות האלה יותר מידי, כי הן כן יבואו בדרך כזו או אחרת וחשוב לדבר, אבל גם חשוב לא לשקוע במחשבות האלה ולא לתת להן את המקום שהן רוצות לקחת. משחקי חשיבה כמו שחור ופתור, תשבצים, סודוקו, פאזלים וכדומה, יכולים להעסיק את הראש שעות מתוך הבית. הראש עסוק בלחשב מספרים ואותיות ולא משאיר הרבה מקום למחשבות. והכי כיף, הכל קיים באפליקציות אז לא צריך ללכת לקנות.

מוזיקה שמחה: אין מה לעשות, אנחנו מושפעים מאוד ממוזיקה, ובמצב של לחץ וחרדה האינסטינקט שלנו בדרך כלל יגיד לנו לשים שיר שמתחבר לרגשות שלנו כרגע. אז לא. תעשו לכם הרגל- בבית שומעים רק מוזיקה שמחה, זה משאיר איזה קו של אנרגיה מרוממת.

תה קינמון: או כל תבלין חרפרף אחר שאתם אוהבים בתה. אם אי אפשר לקבל חיבוק פיזי עכשיו, אז תה קינמון זה כמו חיבוק פנימי. עצם העובדה שהוא מחמם אתכם מבפנים, גם אם חם בחוץ, נותן תחושה מנחמת. ואם כבר בשתייה עסקינן, אם אתם מרגישים אפילו קצת חרדה נסו להימנע מקפאין. הקפאין בעצמו עלול להגביר את התסמינים הפיזיים של החרדה, כמו דפיקות לב מהירות, מעצם היותו ממריץ.

בועות סבון: מעבר לזה שבועות סבון זה דבר קסום שעושה טוב בלב רק מלהסתכל עליהן (או שרק אני נתקעתי בגיל 4), עצם פעולת השאיפה כדי ליצור את בועות הסבון גורמת לרגיעה. זה די ידוע שכשלחוצים צריך לנשום עמוק, אבל כשאנחנו כבר עמוק בתוך החרדה קצת קשה לנו לעצור ולחשוב על הנשימות שלנו. במקרה הזה בועות הסבון פשוט עושות את העבודה בשבילינו. אם אין לכם בועות סבון בהישג יד, אפשר להכין את זה בבית עם כוס של מים וסבון וחוט מתכת או פקק פלסטיק שתוכלו לעצב כלולאה.

לשים רגליים על הקרקע: פיזית, לשים את הרגליים על הקרקע. תורידו גרביים, שלוש ארבע ו… קומו! הקור הפתאומי בכפות הרגליים זה לפעמים כמו כאפה לפנים שאנחנו לפעמים צריכים במצבי חרדה. נסו גם לקפוץ במקום ולנער את הידיים, בשבילי יש בזה משהו שמשחרר פיזית את החרדה וגם גורם לי קצת לצחוק על עצמי, ולצחוק זה תמיד טוב.

למנות חפצים בקול רם: להסתכל מסביבכם ולספר לעצמכם בקול רם מה אתם רואים מסביבכם ברמה הכי פשוטה (חולצה, ארון, טלוויזיה, בקבוק). אם יש איתכם מישהו נוסף אתם יכולים לתדרך אותו ולהגיד לו לשאול אתכם מה אתם רואים מסביבכם ולהמשיך לשאול "מה עוד?" למשך כמה דקות. החרדה לרוב באה באופן לא רציונאלי, והפעולה הזאת גורמת לרציונאליות להשתלט בחזרה על המוח ולהרגיע את המחשבות והפחדים.

זה בסדר להיות בלחץ ובחרדה מהמצב, זה רק טבעי, אבל צריך לנסות לשלוט בחרדה ולא לתת לה לשלוט בכם. וזה בסדר לבכות, אפילו רצוי כי יש בזה משהו שפורק, כל עוד אתם מצליחים להחזיר לעצמכם את החיוך. ואם אתם מתחילים להרגיש שזה קצת גדול עליכם, אל חששו לפנות לעזרה, להגיד שקשה. אתם יכולים לפנות למשפחה או לחברים, או לעמותת ער"ן בטלפון: 1201.

הכי חשוב שתשמרו על עצמכם, גם פיזית וגם נפשית בדרך שטובה לכם. אני שולחת תה קינמון לכולם ומאחלת בריאות ורוגע. יהיה בסדר.