גילי גבריאל

השיחות על הקורונה עוד כנראה רחוקות מלהסתיים, גם שיחות על המזג אוויר כנראה ילוו אותנו עד סוף השבוע. ההשלכות של הקורונה מבחינה כלכלית, נפשית וחברתית עוד לא קרובים להיות מובנים, אבל מה שכן אפשר כבר להתחיל לסכם זה את כל סיפור "החיים מהבית".

המעבר משגרת היום יום העמוסה שלנו לשגרת ה"עשה הכל בפיג'מה", תפסה את כולנו לא מוכנים. מקצב של 200 קמ"ש ביום יום עברנו לקצב של 20 קמ"ש בשיא, כשההנעה שלנו מתחילה רק בשעה 15:00 בצהריים.

כולם היו כל היום, כל יום, בבית, כשהשיא של היום היה היציאה לסופר וכל פתיחה של הדלת גרמה לפרפרים בכל הגוף. כולם נסגרו בבתים וחיכו לפיתרון שיאפשר המשך של החיים מבלי לצאת מהבית.

ואז כרעם ביום בהיר הגיחה לחיינו האפליקציה שעד הקורונה כמעט אף אחד לא הכיר:  ה- zoom. עד הקורונה, הזום שימש בעיקר אנשי הייטק ועסקים שהשתמשו באפליקציה לטובת פגישות עבודה מרחוק. ואז בצורה פשוטה ובחסות הקורונה (שכבר למדתי לאהוב קצת לא אשקר), כולנו מצאנו את עצמינו בשיחות עבודה, לימודים, עסקים כשרק החלק העליון שלנו מטופח, הסלון שלנו חשוף ומכנסי הפיג'מה עדיין מוחתמים משלשום.

כל העולם עבר לזום – אימוני כושר, טיפולים פסיכולוגיים, קפה עם חברים, הלימודים האקדמיים, היסודיים, העל יסודיים ואפילו הגנים. בבית אחד אפשר היה לראות 5 אנשים שמשתמשים באפליקציה כל אחד לטובת הצרכים שלו, זה כמובן במידה ויש בכלל מפסיק מחשבים שישרתו כל דייר באותו בית, במידה ולא… ילדים נאלצו להתחלק במחשב כדי לסנכרן את הלימודים של כל אחד מהם בזום.

מה אני אגיד… בהתחלה זה היה לי מוזר, לראות את המרצים שלי כשהילדים שלהם מטפסים עליהם תוך כדי השיעור (מישהו אמר שבירת דיסטנס?), לא להצליח להתרכז בשיעור כי ניסיתי להבין בערך ברובו איזה ציור אני רואה על התמונה בחדר של הסטודנטית שמולי, ולמה לעזאזל החדר של הבחור מימני כל כך מבולגן?

היה מוזר בהתחלה, אבל ככל שעבר הזמן והתרגלתי הבנתי יותר את היתרונות הענקיים שיש בסיפור הזה. פחות זיהום אוויר, פחות פקקים, פחות תאונות, ענייניות בפגישות, אנשים לא מתפרצים לדברים אחד של השני, כל אחד חושב פעמיים לפני שהוא זורק משהו מטומטם (כמו בשגרה), אפשר להישאר בפיג'מה – מה שאומר שצורכים פחות בגדים (לא שזה מנע ממני להזמין מזארה און ליין) ואפילו אני אוסיף משהו קצת כבד ואגיד – שיש פחות מקום לשפת גוף ויותר מקום לתוכן.

הזום ללא ספק עזר ואולי אפילו שיפר לכולנו את התקופה ההזויה הזאת אותנו להמשיך את שגרת החיים מהבית ואני בטוחה שהתקופה הזאת, התקופה המקוונת, לא תעזוב את העולם שלנו כל כך מהר. יש דברים שבהחלט שווה לאמץ לשגרת החיים הרגילה, שאני כולי תקווה שאנחנו מתקרבים אליה בצעדי ענק.