כתב: תומר פישר
את המוסיקאי משה אוחיון הכרתי מהיכרות ראשונה עם המוסיקאים שעבדו איתו, מיקי אביעוז ועוזי כץ. וכך יצא, ששנינו נפגשנו במקרה באחת הפעמים. משה היה עם הגיטרה והשמיע לי את "ריבוי העדין". מאותו רגע, המוסיקה שלו הילכה עליי קסם גדול. כך יצא שבשידורים הראשונים שלי, חזרתי אליו. בהמשך שידוריי, הוא הפך להיות הקול המלווה את תוכניתיי שמגיח לקראת הסוף ומשמיע דבר שיר.
אז אם שאלתם מי זה, אז משה אוחיון נולד בדימונה והוא משורר, מנחה לסדנאות כתיבה ומוסיקאי. מאחוריו שלושה אלבומים. כל אחד מהם מיוחד בפני עצמו. על תהליך העבודה משה מספר : "מוסיקה היא דבר נהדר. לא אחת קורה, שהיא מצליחה לסחוף את המילים מן הקיום העיקש בין דפי הספרים, אל שדה חוויות חדש, בו הסמוי נחשף לצבעים שלא הבחין בהם קודם. עיסוקו של משורר הוא עיסוק אישי, פנימי ומורכב. הוא מתחבט בין מרחבי קליטה והגירה ,כדי להבין מחדש את עצמו ואת העולם. יוצא, שכשהוא צופה לרגע הצידה, הוא מגלה שנוצר חיץ ביינו לבין המציאות. דיאלוג בין האומנויות עשוי להציע צוהר לברית מחודשת עם הסובב.
השפה שלו פיוטית מאין כמותה ומנגינותיו שולחות אותי למחוזות רחוקים ונסתרים. באלבומו השלישי "הקלות", משה מציע דרך משלו, להירגע עם כל הנופים הקסומים של הטבע. "הקלות" הוא מסע אישי של משורר שמתבונן בזמן ומבין משהו שלא הבין קודם. כשאירחתי אותו בתוכניתי "דרך המשי", הוא אמר לי : "אתה לא מאמין מה אני מתכנן באלבום השלישי. שם אני מבצע ומנגן סולואים מטורפים של גיטרה, אין לתאר". מסתבר שהאלבום הזה הוקלט כולו באולפנו של עוזי כץ, כשמשה מפיק את הכול בעצמו ומנגן על גיטרה ברוב השירים. וחוץ מזה, אין שום דבר. לא כך היה באלבומיו הראשונים, שקיבלו צבעי הפקה יפים ומיוחדים וצבע קול ייחודי. כאן האלבום קורא לכם להקשיב למילותיו. מכאן, ידו נטויה קדימה והוא יודע שלמרות שהיצירה דורשת הרבה משאבים, הוא מוכן לצאת איתה להרפתקה מטורפת בכל יום מחדש..